משפחת דקל
שושנה ורחמים דקל
רחלי ודודי גולן - 3 ילדים גרים בחד נס
זמירה ופנחס רוז 5 ילדים גרים בהושעיה
סנאית ודרור מנדל 3 ילדים גרים בכפר תבור
פרח ומיכה בן דוד 3 ילדים בקיבוץ שדה נחמיה
נועם ואתר 3 ילדים יחד במושב חירות
אורלי ואורי ברזק 4 ילדים בקיבוץ גבע
לי ולשושנה 20 נכדים
עומר ושחר מרזל
אמיר ורונן נוימן
יותם ודקלה קליין - 3 ילדים (הנינים שלנו) נין רביעי בדרך
הדר ויאיר - 2 ילדים (הנינים שלנו)
בינתיים....
משפחת דקל מונה 40 נפשות...
רחמים דקל
נולדתי בטוניס עיר הבירה של תוניסה. אני באתי לעולם אחרי שתי בנות ב- 22/9/35. עליתי ארצה בשנת 1950 חודש פברואר.
זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שהיה שלג בכל הארץ.
לפני כן, הייתי בצרפת כשנתיים בבית הספר של תנועת דור. שכני רזי סולודר מגשר היה אחד המדריכים שנשלח ממטעם הקיבוץ ומהתנועה להביא גרעין לגשר.
אחרי שנתיים של חברת הנוער ב' התגייסתי לצ.ה.ל הייתי בנחל כשנתיים וחצי. לאחר מכן התנדבתי לצנחנים לגדוד 898 ויחד איתם השתתפתי במלחמת קדש, ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים הייתי כבר תותחן.
מאז 1954 ועד 2009 עבדתי בנוי ובשנת 1970 למדתי תכנון גנים והשקיה. ובמשך 20 שנה עבדתי בנציבות המים בתור מתכנן גנים והשקיה - מדריך ארצי להשקיה, וחצי משרה רכזתי את הנוי בגשר.
בשנת 1985 - 87 עשיתי עבודות מחקר לשינוי שיטת ההשקיה שהייתה אז נהוגה בארץ - השקייה לעיתים רחוקות עם כמות מים גדולה להשקיה ולעיתים קרובות עם כמות מים קטנה.
ומאז ועד היום בכל הארץ עובדים לפי שיטת ההשקיה החדשה (לעיתים קרובות עם כמות מים קטנות).
בשנת 1955 התחתנתי עם שושנה ובמשך השנים נולדו לנו 6 ילדים +3 נערים שהיו מאומצים אצלנו, ביניהם אחי הצעיר יוסי שיותר מאוחר ב 30.3.68 נהרג בפעולת כראמה.
בשנת 1987 עד 2005 עבדתי בכל הארץ הן בתור גנן והן בתור מתכנן גנים והשקייה. עבדתי באוהלו,בבית ירח,בית הספר בקעת כינורות (ליד קיבוץ בית זרע) ובקיבוץ בית זרע עצמו.
בשנת 2005 נקראתי לחזור לגשר ולרכז את הנוי מחדש. במשך 4 שנים הקדשתי את עצמי יחד עם עוד 3 חברים להחזיר את הנוי - עטרה ליושנה. ובשנת 2009 בגיל 75 זאבי קרמר החליף אותי בריכוז הנוי.
מאז ועד היום אני לומד 3 ימים בשבוע בגיל עוז מחשבים הסטוריה כתיבה יצירתית וידיעת הארץ ובנוסף יוצא לטיולים ברחבי הארץ, וכמובן אני מקדיש יותר זמן לביקור המשפחה הענפה שלנו.
55 שנים מגיל 20 עבדתי בנוי תחילה כאיש צוות ויותר מאוחר בתור מתכנן גנים והשקיה בכל הארץ. מזה למעלה מ 30 שנה כרכז הנוי של גשר (2 קדנציות)
אני גאה במשפחתי הענפה ובעבודה שהקדשתי לה כ 55 שנים.
בצעירותי הייתי גם ספורטאי. השתתפתי במשך 30 שנים בכל צעדות ישראל (צעדות הכנרת,הגלבוע והנגב) בנוסף השתתפתי 2 צעדות שהיו בהולנד (צעדת 6 הימים) מטעם צ.ה.ל.
שושנה דקל (לשעבר ורדה גוייטה)
נולדתי בעיר גבס בתוניסיה ב 5/5/36 יש לי עוד 2 אחים שכיום חיים ברמלה. האמא נפטרה לפני כמה שנים בשיבה טובה.
עלינו ארצה בשנת 1952 כשהייתי בת 17 עם האח הצעיר ואמא. האח הגדול שלי עלה לפנינו עוד בשנת 1949 ואותנו הביאו לשער העליה שליד חיפה. שם חיינו למעלה משנתיים. בשער העלייה המשכתי את לימודיי התיכוניים.
בשנת 1954 כשהייתי עוד בשער העלייה הכרתי את בעלי לעתיד רחמים שהיה חייל ולי.. רע
אני רציתי להתגייס לצבא אבל אמא לא נתנה לי מאחר וגדלתי במשפחה דתית והיא פחדה שחס וחלילה אלך "לאיבוד" לכן היא הוסיפה לגילי עוד 4 שנים . כשהלכתי להתגייס אמא התערבה וטענה שאני בת 21. לכן לא גייסו אותי. אמא רצתה שאתחתן כמה שיותר מהר. אמא הכירה את רחמים ומשפחתו ואחרי הכרות של שנה התחתנתי עם רחמים.
החיים בגשר
ב 20/9/55 כשאני רק בת 19 הגעתי לקיבוץ. לא הכרתי קיבוץ לפני כן. לא ידעתי שרחמים גר למעשה במדבר ומסביב רק הרים. לא עצים ולא נוי, רק שממה!!!
לאחר החתונה קבלנו צריף ישן לגור בו ואני התחלתי לעבוד בבית התינוקות של הקיבוץ ובעלי עבד בנוי.
במשך השנים למדתי והשתלמתי בטיפול תינוקות ומשך 40 שנה עבדתי בבית התינוקות של המשק. לאחר תקופה זו נכנסתי לעבוד במחסן הבגדים של המשק ואחר כך במטבח.
בשנת 2001 יצאתי לפנסיה ומאז אני עקרת בית (מאז ההפרטה בגשר)
במשך הזמן הפנוי למדתי מחשבים, צורפות ובנוסף אני משתתפת בחוג להתעמלות נשים בגיל עוז.
המשפחה שלנו:
כיום יש לנו 6 ילדים + 20 נכדים + 6 נינים.
כל ששת ילדינו חיים מחוץ לקיבוץ, כולם חיים בארץ וכולם שירתו בצ.ה.ל.
6 מנכדנו כבר שירתו בצ.ה.ל ובנוסף 2 נכדים משרתים כיום.
כל ששת ילדינו למדו מקצוע ומפרנסים את משפחתם בכבוד.
פעם בחודשיים אנחנו נפגשים בבית שלנו כל המשפחה המורחבת.
יש לנו משפחה גדולה אותה אנו אוהבים מאוד.
אנו שומרים על קשרים טובים עם ילדינו ונכדינו.
